«

»

פרשת קורח

פרשת קורח

המדריך לזיהוי פלגנים כרוניים

להתווכח זו אחת מההנאות המשובחות יותר בעולם הזה. (במיוחד שאתה… ויותר נכון אני, צודק)
האמת, "הוויכוח" הוא כלי מועיל לניתוח ולפיתוח נושאים על מנת להגיע לאמת. חווית הלימוד ההלכתי ביהדות מלווה כולה, בוויכוחים ומחלוקות שבזכותן מגיעים לאמת, ואם תירצו, להלכה הפסוקה.
אבל… כמו כל דבר שמביא להנאה, יש רבים המנצלים את ה"וויכוח" לסיפוק יצרים אישיים, ומוריקים את הדבר הנפלא הזה מתוכנו. קורח הוא דוגמא קלאסית לאותם אנשים.
קורח בא אל משה ואהרן ומתלונן… "רב לכם, כי כל העדה כולם קדושים… ומדוע תתנשאו על קהל ה'"
קורח בא בטענה על משה שהוא מתנשא על העם, ולא "מתחלק" בשלטון עם העם. כולם יודעים שהכול בהנחייתו של הקב"ה. ובכל זאת, קורח מנסה להפיל את השלטון, המוצלח, יש לומר.
מבט על התנהלותו של קורח, והרוח הנושבת שסביבו, מגלה לנו מהם מאפייניו ומניעיו של תככן, ווכחן ופלגן כרוני. הרי הם לפניכם:
אינטרס אישי – מאז ומעולם מריבות וויכוחים ניצוצם הראשון היה אינטרס אישי. לוט נפרד מאברהם על מרעה לבקר שלא הספיק לו. ענן שהקים את כת הקראים, עשה זאת מפני שלא נתמנה לגאון.
כך גם מיודעינו קורח, שהיה נחשב "גדול" בישראל אלא שאצה לו הדרך, להגיע לשלטון קודם זמנו.
סימפטום הפוף אני פה, ואופס אני לא כאן – אותם "פלגנים" נעלמים מהשטח דווקא כשצריכים אותם, כשאין להם שעת כושר לתפוס עמדה. אבל בהזדמנות הראשונה שהם יכולים להמריא, פתאום משום מקום, הם כאן. בשעה שמשה מתעסק עם עצמות יוסף להעלותם ארצה היכן קורח? קורח מתעסק בביזת הים. אוסף מה שיותר זהב וכסף. אבל עכשיו כשקורח מזהה פוטנציאל השתלטות על המפלגה, כולם שומעים עליו.
מחלוקת לשם שמיים – או אם תירצו לשם אידיאל. חכמים במסכת אבות אומרים, איזוהי מחלוקת לשם שמיים ואיזו איננה כזו. מחלוקתם של בית הלל ושמאי היא מחלוקת לשם שמיים. ומחלוקת… (שימו לב להגדרת החולקים) "קורח ועדתו" שלא לשם שמים. ואני חשבתי שהמחלוקת הייתה בין קורח למשה ואהרון?!
אז זהו, שלא. דווקא בתוך "המפלגה" הייתה מחלוקת, קורח ועדתו. ככה זה כשכל אחד מגיע ממניעיו האישיים, ויחד הם חוברים לאגודה אחת, שאין לה בסיס משותף כלל, מלבד הדחתו של משה.

ליצן – קורח מנסה לסחוף אחריו את העם בשאלות קנטרניות ומגוחכות שאינן מן העניין. האם בית מלא ספרים צריך מזוזה? אותו פלגן בלתי נלאה משתמש בהפרחת סיסמאות שאין להם כל שחר וכל מטרתם לבטל או "ללייצן" (כן, יש מילה כזאת) את המתמודד שמולו. בדרך כלל אין "תוכן", "כיסוי", או כל דבר אחר רב משמעות בדבריו ולדבריו.
זהו. קבלו את האיש הלוחם "למען העם" להחלפת השלטון. מונע מאינטרס אישי, הוא כאן כשהוא צריך אותנו, והוא שם או אפילו בשום מקום, כשאנחנו צריכים אותו. הוא רב וחולק… תתפלאו (או שלא), גם על "חבריו לדרך", שהרי כל אחד מחבריו והוא בתוכם בא למפלגה מסיבה אחרת (כל אחד מעצמו). וכן, הוא גם רחש מקצוע חדש… ליצן! הוא עושה צחוק ממתחריו ומדבר, באמת… לא לעניין!!!
אז, הבחירות עדיין רחוקות, הנשיאות הוכרעה תזכרו את זה לפעם הבאה. (כי רב העם שוכח)

כתיבת תגובה