«

»

מה היא אהבה ?

 

 abaLev3 מה היא  אהבה ? אי שם מזמן לזמן תמיד עלתה בליבי השאלה, מהי אהבה ?הגדרתה, הרגשית המעשית ליוו מחשבות ושמועות בתוךמהלך החיים,

החברה, הסביבה תמיד התייחסו לדבר כמשהו נכסף, שהוא בר השגה מוחשית,

עיצוב תפיסת העולם האירו את המילה באור זרקורים, ואני לתומי חשבתי ממבט ילדותי,

 

שאהבה היא כמו חלום, פיקציה דמיונית  הטמונה ברגשות האדם, ויותר מזה, האהבה יכולה להיות כל מה שאחלום שהיא, אין גבולות או מסגרת, כל דפוס מתאים למשבצת, כגון אני ואביר רוחני, דוהרים בריחוף על סוס לבן עם כנפיים לשמימי היקום האינסופי, והרוח מלטפת, והחיוך כמו שהגיע מתוך שלוה ישר לקרבי.

אחרי שנים גדלתי, והתעוררתי מהחלום לתוך מציאות גשמית, אשר הכריחה את ההגדרה שאהבה

היא קשר. משהו כמו אב, אח או בעל שיש לי מערכת אינטראקציה רגשית עמו, וכל עוד שהקשר קיים יש אהבה, שמתפתחת בהתאם למסלול החיים.

אך עדיין השאלה הדהדה אי שם מתוך ערפל… זהו זה, פה נגמר חלום הילדות, שכל תקוות חיי שאפה להשיגו ? בתוך מרוץ החיים הבנתי שכל הרוח החברתית סביב המונח אהבה הוא בלון שהתפוצץ, לקחו רגש פשוט ובנו עליו עוד ועוד כיסופים, בכדי למשוך את האדם השטחי, למחול דמיוני שחוזר על עצמו, ללא מטרה, אומנם מטרתם התגלתה אחר ייסורי ניסיון, בצע כסף, זוהי  תעשיה שלמה, המורכבת מכבוד וזוהר מדומה, גלגל של מליארדי דולרים מחולק בין עשירי עולם, ששוב ושוב, יורדים לתוך חיי האדם הגלובלי מוציאים ומעוררים דמיון שווא של פיקציה, כן האהבה חזרה להיות חלום שהרי היא קיימת רק בסרטים, כל במאי מטורף עם תקציב בלתי נדלה, פַרט על רגשות של נערה תמימה שכמוני, עם הזמן הבנתי יש כמוני עוד אלפים מיליונים, שהולכו שולל, מובלים אחר סיפור מרגש, לרגש לא אמיתי, אין לי מילה אחרת מלבד אכזריות, שפורצת גבולות מנגנת על ליבה הדקיק של נערה מתבגרת.

בין מסלול החיים נפגשתי בחכמה יהודית, משנה עתיקה יותר מבת אלפיים שנה, וההגדרה למושג אהבה היה כה מדויק הניח כל מחשבה במקום, הכל סגור לוגית ומסודר להפליא, בלי להכביר במילים הנה המקור:  מסכת אבות פרק ה' משנה טז' :

כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר, בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה אַהֲבָה. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. אֵיזוֹ הִיא אַהֲבָה הַתְּלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת אַמְנוֹן וְתָמָר. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת דָּוִיד וִיהוֹנָתָן:

והרי הסברה על פי חכמי היהדות:

המשנה מחלקת בין שני סוגי אהבה, ומצרפת דוגמא:

אהבה שתלויה בדבר – אמנון ותמר, ושאינה תלויה בדבר – דויד ויהונתן.

מי הם אמנון ותמר ? איזה דבר היה תלוי ביניהם ?

 אמנון בן דויד המלך, תמר בת דויד המלך ולא מאותה אם.

אמנון מאוד מאוד אהב את תמר בשל יופיה עד שכמעט חלה, אחר שעשה מעשה נבלה שאינו לישראל, פתאום עלה בו רגש שנאה כנגד תמר, עד שלא יכל לסבול את נוכחותה במחיצתו, ועל כך מעידה המשנה בטל דבר, בטלה אהבה, הדבר שהיה תלוי ביניהם היה יופיה, תאוותו שלולת היצרים של אמנון התפוגגה שהשיג מבוקשו, בטל הדבר, בטלה האהבה והתחלפה בשנאה שאין לה שיעור. (אין המקום כאן להרחיב בחטאו הנפשע של אמנון ובנלמד ממעשה זה, להרחבה בתוצאותיו אפשר לעיין בשמואל ב' פרק יג')

לענייננו אפשר להסיק שכל אהבה שיש בין המתייחסים דבר שבמהותו יכול להתבטל, עם ביטולו תתבטל אהבה, אפשר לסבר את האוזן בדוגמא: אהבה בין חברים בשביל בילוי משותף, שנגמר העניין בבילוי נגמרה החברות, נישואין לשם כבוד או עושר, או כדוגמת המשנה לשם יופי, וגם אם מטרתם לא היתה  רדודה כמו בדוגמאות שהוזכרו אלא לשם אידאה נשגב, כגון רצון להגן על סביבה ירוקה, אך אם מחמת איזו סיבה אחד מבני הזוג יאבד עניין באידאה (ואם אהבתם תלויה רק בו ולא בעניין משפחתי, או דבר משותף אחר שמאחד ביניהם) תתבטל אהבתם.

ובכדי להבין את הסוג השני והיא אהבה שאינה תלויה בדבר, יש לעיין בדוגמת המשנה:

את דויד המלך כולם מכירים, אך מי הוא יהונתן ואיזו אהבה בלתי תלויה שרתה ביניהם ?

לפני שדויד הומלך להיות מלך על ישראל, מלך קודמו שאול המלך, ובנו היה יהונתן.

יהונתן יורש העצר, בנו הנבחר של שאול, עכשיו – נסיך לעתיד – מלך, בשלב מסוים מודיע שמואל הנביא לדויד כי הקב"ה מאס בשאול מלהיות מלך על ישראל, ושדויד עתיד להחליפו, הדבר נשמר בסוד ויהונתן ידע על כך,  אומנם בשביל לקיים את רצון הקב"ה אמר יהונתן לדויד אתה תהיה מלך על ישראל ואני אהיה לך למשנה, אמר ועשה ככל יכולתו, ומה היה גודל אהבתם? הפסוק מעיד:"וַיּוֹסֶף יְהֽוֹנָתָן לְהַשְׁבִּיעַ אֶת-דָּוִד בְּאַהֲבָתוֹ אֹתוֹ כִּֽי-אַהֲבַת נַפְשׁוֹ אֲהֵבֽוֹ" (אפשר לעיין ביתר הרחבה במקור שמואל א' פרק כ')

ובכדי להבין מהות אהבה מה היא, נעזר בגירסא שונה של המשנה מאשר מופיע ברוב ספרי המפרשים, לפני רבנו עובדיה מברטנורה היתה גרסא זו :  כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל – וכך פירשו: שאינו מתקיים, כשיתבטל הדבר שהיה סבה לאותה אהבה, גם האהבה בטלה.

והסוג השני לגרסתו: וכל אהבה שאינה תלויה בדבר בטל, וכך פירשו: אלא בדבר קיים, כגון אהבת הצדיקים והחכמים, אינה בטלה לעולם. כשם שהדבר שהוא סבה לאותה אהבה אינה בטל, כך אין האהבה בטלה.

והנה מתוך גרסתו ברור יותר שאם יש דבר שבמהותו הוא דבר בטל, שאינו מתקיים אין ביכולתו להיות בסיס איתן לקשר אהבה, אך מהו דבר שאינו מתקיים ? האם הוא היפוכו של הסוג השני, אהבה שאינה תלויה בדבר בטל, אלא בדבר קיים ? האם יש ההבדל במונח "האהבהי" המשתנה בסוגו בין הבטל לקיים?

בספר "אורחות צדיקים" ראינו מספר סוגים של המונח אהבה המחולק לשבעה, והחידוש הגדול הוא שיש אפשרות שכל סוג ישתנה לטוב או לרע עקב יחס בדבר מסוים בין האוהב לנאהב, וזה לשונו " האהבה כוללת מעשים רבים יותר מכל המידות. ובעת שיָשים האדם אהבתו לרעה – אין מידה רעה בכל המידות כמוה. וכשיָשים האדם אהבתו לטובה, היא למעלה מכל המידות". ואלו סוגיהם : אהבת אב לבנו, אהבת ממון, אהבת נשים , אהבת קרוביו (אביו אמו אחיו אחיותיו), אהבת ארך הימים, אהבת הכבוד, אהבת תענוגים ותפנוקים.

(מי שרוצה לראות פירוט כיצד הם לרעה ולטובה אפשר לעיין כאן.)

מתוך מקורות שונים ובמיוחד מלשונו הברורה והחדה של "ספר הישר" (מיוחס לרבינו תם לפני כ 850 שנה.) אפשר לראות כי כל קשר אהבתי יכול להצליח או להיכשל עקב היחס לדבר בטל או לדבר מתקיים, והנה לשונו :

 " כאשר תתבונן בהפרש אשר בין אהבת חסר דעת ובין אהבת בעל שכל, יתבאר לך כי אהבת השוטה אינה אהבה, אלא מחשבה עוברת, והמשכיל ישכיל למי יאהב ואיך יאהב.

ענין האהבה הוא כח מחביר בין האוהב ובין האהוב. ודע, כי האהבה נחלקת לשלושה חלקים: האחד – אהבה שתהיה לתועלת ותקוה, והשני – אהבת חברה ורעות, והשלישי – אהבת המידות הטובות אשר באהוב, וזאת היא האהבה הנכונה והאמיתית, ועוד יש כח בה, כי לא תתחלף ולא תשתנה לעד, בעבור כי האהבה נשואה וקשורה במידות האהוב, ואי אפשר לה להשתנות, אלא אם ישתנו מידות האהוב הנושאות אותה. ואין כוונתנו לזכור המידות אשר ישתנו, כי אם המידות הקיימות, והן מידות הבורא יתברך. כי כאשר יאהב אדם לאיש אחד בעבור שכלו, וחכמתו, ומוסרו, וענוותנותו, ושאר מידותיו הטובות תהיה זאת האהבה הנכונה, ולא תשתנה לעולם, מפני שלא תשתנה הסיבה הגורמת לאהבת האוהב. ועל כן אומר, כי זאת היא האהבה הנכונה התמימה, כשיאהב אדם לאלהיו בעבור גבורתו, ובעבור כי הוא בורא הכל, ובעבור כי הוא חנון, ורחום, ארך אפים, ושאר המידות הטובות. לא תמוש לעולם זאת האהבה, כי לא ימושו מידות הבורא, יתעלה, ולא ישתנו לעולם.

 (מתוך הספר בני בנימין על מסכת אבות) "צריך להבין מהו המושג אהבה, מה ההגדרה הנכונה למילה הזו שכל גופי תורה תלויים בה, שהרי אמר רבי עקיבא "ואהבת לרעך כמוך" זה כלל גדול בתורה. שמענו מהרב אריה שכטר  הגדרה מדוייקת למילה אהבה: אהבה פירושה הבנה, להבין את השני, לנסות ולהיכנס לראשו ולהבין מה הוא מרגיש, ומה הוא רוצה, ומה עבר עליו, ובאיזה מצב נפשי הוא נמצא כרגע. דרך אחרת להגיע למטרה הזו היא הנתינה היכולת לתת לזולת את כל מה שיש לך. לאהוב אדם פירושו שבאמצעות אדם זה תוכל לממש את כל יכולת הנתינה שלך, לכן אהבה אמיתית אינה תלויה בדבר, כלומר ביכולת לקבל אלא ההיפך, כל כולה הפוכה היא מהקבלה, כי היא גורמת לאהבה אמיתית.

והעצה שהיה נותן הרב דסלר לכל זוג בשמחת כלולותם שלא יפסיקו עם הנתינה, לתת אחד לשני, ללא דרישה לקבל, כוח הנתינה תולדתו התפשטות האהבה, ואם יש רק דרישות אחד מהשני כבר כלתה לה אהבתם, כוח הנתינה גורם שמהות האדם הנותן תתפשט לעצמיות המקבל, וכאשר אדם נותן לקרוביו מעצים הוא אהבתו אליהם, ואם כוח הנטילה כה חזק אצל אדם והתפשט כבר בכל מידותיו, אהבתו כבר חלפה עברה לה, ואין לה תקנה.       

ישנה אפשרות לשלב בין סוגי האהבות גם בקשר אישי בין בני זוג, שמלבד שמעריצים אחד השני מחמת תכונותיו ואופיו, כאשר מסתכלים על מטרת חיים משותפת והאופן שכל אחד מבני הזוג מגביר הצלחה לייעודה, אזי יש הכרח שהערצה גודלת ומתעצמת, תוך נתינה שהיא לשם נתינה, במטרה להגיע יחדיו לאור הנצח הנכסף, ויותר מכך אפשר להוסיף אהבת אמת על אהבתם, שגם בתא המשפחתי אפשר לממש את סוג האהבת דויד ויהונתן שהרי הטמון בעומק האהבתם היה להשלים רצון קונם (הקב"ה), ואותו רצון מעיד על קיום האהבה שהולכת ומתקיימת לקיום עדי עד. 

abaLev3

כתיבת תגובה