«

»

איך ספירת העומר קשורה אלינו

ספירת העומר היא ספירת ארבעים ותשעה הימים שבין היום השני של חג הפסח. אחרי הספירה נוהגים לומר את מזמור סז בתהילים – "למנצח בנגינות מזמור שיר…". בבתי כנסת רבים כמו גם בסידורים רבים מודפס מזמור זה כשהוא כתוב בצורה שיוצאת ציור של מנורה. כמובן, אפשר לכתוב כל מזמור בכל צורה, מה אם כן מייחד את המזמור הזה בכך שכותבים אותו באופן מיוחד שיוצר צורת מנורה בת שבעה קנים? וגם, האם ספירת העומר קשורה אלינו.

מזמור "למנצח בנגינות מזמור שיר" מדגים תופעה מופלאה. מבחינה ספרותית, הוא אכן בנוי כמנורה! הפסוק המרכזי מהווה את הקנה האמצעי של המנורה ומספר על חזון תיקון העולם על פי היהדות – "ישמחו וירננו לאומים כי תשפוט עמים מישור ולאומים בארץ תנחם סלה". עולם של שמחה ורננה עם הנהגה ישרה, של האלוקים עולם שבשונה מהיום, לא עשוי להראות לפעמים כאילו אלוקים עזבו. הפסוק הפותח את המזמור והפסוק החותם אותו מהווים את שני הקנים החיצוניים של המנורה – ושניהם מדברים על ברכת אלוקים לעמו: הקנה הראשון: "אֶ-לֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ…" – והקנה השביעי:"… יְבָרְכֵנוּ אֱ-לֹהִים אֱלֹהֵינוּ". הפסוק השני והפסוק השישי, מהווים את שני הקנים הבאים בתור, וגם הם מקבילים בתכנם העוסק בידיעת דרך אלוקים: הקנה השני: "לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ…" – והקנה השישי: "אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ…". זוג הקנים הנוסף, נמצא משני צידי הפסוק המרכזי, והוא מפליא: שני הקנים זהים לגמרי במילותיהם: "יוֹדוּךָ עַמִּים אֱ-לֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם". כאמור, הקנה המרכזי הארוך של המנורה הוא הפסוק "יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה", העוסק במהותו של העולם המתוקן כעולם של שמחה בהנהגתו הישרה של האלוקים, שלא עוד יסתירו אותו מעשי עוול של בני האדם. במזמור פסוק כותרת, פסוקים המהווים את המנורה, 49 מילים, ובפסוק המרכזי 49 אותיות. כלומר, דוד המלך כנראה התכוון במודע לחבר את המזמור הזה לשבעת השבועות של ספירת העומר, ול-49 הימים הנספרים בספירת העומר. כל יום מוסיף אות ומילה, ויוצר לאט לאט את רעיון העולם המתוקן. במקביל, כל אירוע בחיי עם ישראל, הוא אות, או מילה, שיחדיו בסופו של דבר יצרו את הרעיון השלם של "ישמחו וירננו לאומים…".ספירת העומר היא מיציאת מצרים, למתן תורה. יציאת מצרים היא חירות הגוף, ואילו מתן תורה היא החירות המוסרית. החירות מעולם אלילי מעוות, לעולם של צדק יושר והגינות. העולם של "אנכי ה' אלוקיך", עם "אלה המשפטים אשר תשים לפניהם", ו"כבד את אביך ואת אמך".עצמאות היא השחרור משעבוד הגוף, המשאבים והאדמה מעול זרים. שיאה של העצמאות ביבול הראשון שקוצר העם המשוחרר, בן החורין, מפרי אדמתו החופשית. אך, התורה מורה לעם ישראל: נקודת השיא של עצמאות הגוף – היא נקודת הפתיחה בשכלול לקראת עצמאות הרוח המוסרית. חירות האדם, שהוא בן חורין משום שאלוקים בעל החירות ברא את העולם כעולם של בני חורין, שההגינות והקשר ההדדי בין אדם לבוראו, הם מהמאפיינים הראשיים שלה.גם בתקופה שלנו, בספירת העומר, אנו סופרים מחירות הגוף אל חירות הרוח, ומעלים על נס את חזון העולם המתוקן של היהדות. עולם של "ישמחו וירננו לאומים כי תשפוט עמים מישור ולאומים בארץ תנחם סלה".

מאת הרב שלמה קושלבסקי

 

 

 

 

כתיבת תגובה